ג. החלום במקרא

החלום בעת העתיקה, במקרא ובתלמוד וזיקתו לחלום בזוהר 63 שהמסר מתקבל בו מכוחות עליונים, והוא מתמיין לשני סוגים : חלום מסר 28 אשר לחלומות במזרח הקדום ובמקרא, יצחק פלג למשלוחלום סימבולי . מציין שני סוגים : האחד — חלומות התגלות, שבהם הדברים נמסרים לחולם 29 באופן ישיר ומילולי, והאחר — חלומות סימבוליים שהמסר נזקק בהם לפירוש . המקרא מגלה יחס שונה לשני הסוגים : חלום ההתגלות שבו המסר האלוהי ברור וגלוי והוא בבחינת חלום ראוי, לעומת חלום סימבולי שאת סמליו יש 30 עמירה ערן מבחינה בין חלום אישי לחלום נבואי לפענח ומשמעותו פחותה . או התגלותי במקרא : חלומות אישיים הם יצירה של החולם, כגון חלומות יוסף הנתפסים כיהירות שאינה יודעת גבולות, וחלום המגשים שאיפות שלא מולאו בערות : "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה" ( ישעיה כט, ח ) . עם זאת, לדבריה "ברוב החלומות המתוארים במקרא יש יסוד נבואי ומכאן ההנחה 31 יש אם כן להבחיןהרווחת שכל חלום במקרא הוא חלום נבואי שנזקק לפשר" . בין חלומות שמב...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים