וידויי אוגוסטינוס הקדוש 158 כל תקותי תלויה רק ברחמיך הרבים . תן לי למלאות את רצונך ושים נא את רצונך בי . אור האמת ואור לבבי ! אל נא יגברו בי קולות חשכי . כששקעתי בהבלי העולם, חשכת הלילה מלאה את לבבי ; ומעמקי צלמות התאבקה אהבתי אליך . אני תעיתי בחושך, אבל חשבתי אודותך . אל קרבי כבר חדר קולך הנעים, אשר קרא אותי לשוב לביתי . והנה שבתי לביתי, בצמאון שבתי אל מעינך . אין יד אשר תעצרני עתה מכרוע על ברכי לכבות את צמאוני ולחיות חיים חדשים . איני חפץ יותר להיות חיי ; כשהייתי חיי — הייתי מותי ; בך אני חפץ לבקש חיים חדשים . דבר נא אתה אלי, תן לי לשמוע את קולך ; כבר האמנתי בכתבי קדשך, אבל עוד לא יכולתי לחדור אל תוך סודם . את הבית המלא אור והדר, אשר אותו יצר האלהים לכבודו, מה אהבתי את פארך ומה אהבתי את מקום כבודך ! הנני דומה לעולה לרגל אשר עוד נסיעה ארוכה לפניו, והנני נכסף אל מחוז חפצי ומטרת נסיעתי . ואת האל אשר יצר אותך, אותו אבקש בתפלה לקבלני אל תוך ארמנותיו, כי גם אני יצור ידו הנני . אני תעיתי כשה אובד, אבל בטוח אני ברועי, אדון הבית, אשר הוא ישאני בחיקו וישיבני הביתה . אמן . סוף . ת ו ד ו ת רבים ...
אל הספר