'הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו' 170 נשתבשה, הינה תכלית המציאות כולה בעליונים כמו גם בתחתונים . לפיכך 179 אפשר והחשיבות תכליתם הראשונה במעלה של הייחודים היתה תיאורגית . העצומה שייחס האר"י לייחודים מרמזת בין היתר לקשר הנשמתי שהיה לו עם 180 אשר החזיר נשמתו כידוע בעיצומה של דרשתו היחידאית הרשב"י הקדוש במעמד האדרא זוטא בשיאו של ייחוד זעיר אנפין עם הנוקבא עת סיים את 181 , 182 אמירת הפסוק "כי שם צווה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם" . בשלב הראשון היה המקובל המייחד מדבק את נפשו בנפש צדיק שכבר הלך לעולמו וכך מעלה ופודה את הניצוץ הפרטי שלו . בשלב השני התמקד עיקר הריכוז בשמות הקודש המתייחסים לספירות ולפרצופים השונים באמצעות ההתבוננות על מנת לייחד את הצד הזכרי ואת הצד הנקבי שבאלוהות למטרת השגת התיקון הקוסמי . כך דרך משל ייחוד חוכמה ובינה מחייב חיבור שמות שתי הספירות תוך פיזור האותיות הבונות אותן : יאההויה"ה, ותוך התכוונות והתרכזות בשם ע"ב . הייחודים מכוונים אף להידבק בנר"ן [ נפש, רוח, נשמה ] הצדיקים בעיקר למטרת השגה גבוהה . חלקם נועדו להיעשות תוך השתטחות על קברי הצדיקים בערב ראש חודש או בט"ו לחודש,...
אל הספר