מערכת היחסים בין המורה לתלמיד

'הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו' 44 בבודהיזם, בבודהיזם הטיבטי, בג'ייניזם ובסופיזם . שרשרת המסירה שעוברת מדור לדור, ממורה למורה אצל מסורות אלה על דרך הכלל בצורת רשימות שמיות, מקודשת מהיותה מעידה על האוטנטיות וטוהר ההוראה, בעיקר כשמדובר בהעברה מלב אל לב ומתודעה לתודעה של חכמה חיה ולא בהעברת 165 ידע פולחני . לא פעם עתיד התלמיד להפוך ברבות הזמן לגורו בעצמו אשר ימשיך את 166 כך אכן כתב סוגיאל רינפוצ'ה : שושלת העברת הידע . ג'מִיאַנְג קֵיינְטַסָה הוא הבסיס של חיי, ומקור ההשראה לספר זה [ . . . ] שמעתי שמורי אמר שאעזור להמשיך את עבודתו אחריו, 167 והוא אמנם התייחס אלי תמיד כאב אל בן . אכן אצל כל המסורות נתפסו יחסי המורה והתלמיד כיחסי מרות בין אב לבנו . יחסים שלא תמיד מתנהלים על מי מנוחות . יחסי המרות עשויים ללבוש צורת ניצול או השפלה, התעלמות מן התלמיד או דחייתו הזמנית מעם פניו של המורה . כך דרך משל כתב א-שַּעְרַאני בחיבורו האורות הקדושים : כי אפילו יקבל המורה את התלמיד הטירון בגסות ובפנים זועפות ; ישב שפל רוח על סף דלתו של המורה, עד שייכמרו עליו רחמיו . אל לו לתלמיד למוש ממקומו, גם אם יארך הדבר ...  אל הספר