להשפעת החסידות על הגותו של הראי"ה : הצדיק 165 יחס מעורב כדי להבין את המעמד של מקורותיו החסידיים של הראי"ה יש להעיר על מעמדה של החסידות באופן כללי בהגותו . כבר ביררנו, כי גישתו של הראי"ה לחסידות הייתה דו ערכית ומעורבת, ועמדנו על הביקורת 10 מצד אחד העריך הראי"ה את התנועה וינקשהעלה בתורת הכוונות . ממקורותיה ומצד שני היה ער לביקורת שנמתחה עליה ולסיכונים הטמונים בדרכה הדתית . הראי"ה הקפיד לכנות את החסידות “חדשה", “אחרונה" וכדומה, כדי לציין שאין היא התנועה היחידה שצידדה בלהט הדתי . מה שברור הוא, שהחסידות ממלאת תפקיד חשוב בתהליך הדיאלקטי של ההשתלמות שראה הראי"ה בדורות האחרונים . לעיתים הציב הראי"ה את החסידות כקוטב מובחן של התהליך הדיאלקטי . הוא תיאר תהליך דיאלקטי שבו הַתזה היא הדרך של האורתודוקסיה בגרמניה מיסודו של רש"ר הירש, המוצגת כקידוש הסדר והמדרג הדתי ; האנטיתזה היא החסידות, המתוארת כניגוד לסדר ולמדרג, והסינתזה היא הליטאים, המייצגים את המתנגדים, ומתבטאים כאן במיוחד בתנועת המוסר מיסודו של ר' ישראל סלנטר . בחוויית המוסר של הזרמים השונים בתנועת המוסר יש מקום לסדר ולמדרג ובו בזמן גם לחוויות ...
אל הספר