פרק א: להשפעת מהר"ל על החסידות: תורה לכול

בריאה, תורה, צדיקוּת, גאולה 16 3 שחשפו את המשכיות 2 וכזאב גריס,מפעלם של חוקרים כמנדל פייקאז' ספרות המוסר וההנהגות של המאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה . מפעל זה אפשר את הבנת שורשיה של ההגות החסידית ואת זיקתה להיסטוריה החברתית הן מבחינה תכנית הן מבחינה סגנונית . הוא אף אִפשר לדון מחדש בזיקה או בהיעדר הזיקה של ההגות החסידית לרעיונות השבתאיים . ראוי להביא פעם נוספת את דבריו של פייקאז' בעניין, שכן היסטוריון וחוקר רעיונות פוזיטיביסט כמוהו מרסן לא אחת באופן מוצק את גבולות הדמיון המחקרי . וכה כתב : העובדה שגרשום שלום הצהיר, כי קצרה ידו של המחקר ההיסטורי-הרעיוני להסביר את החסידות ללא השוואת דברי אבותיה עם ספרי דרוש ומוסר נותנת בידינו להניח, כי אילו יכול היה שלום להתפנות לעיון שיטתי ומדוקדק בספרים אלה היתה מתפוגגת ודאותו הנחרצת ברישומיה של המינות השבתאית אצל מחוללי החסידות ותלמידיהם, מינות שלדעתו נתעדנה על-ידי הוצאת העוקץ 4 האנטינומיסטי שבה . ספרות המוסר וההנהגות שהתגבשה במזרח אירופה במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה צמחה ברקע של ההתעוררות של הוגי המאה השש- עשרה באזורים אלה, ובהם ר' שלמה אפרים מלונטשיץ, ...  אל הספר