לאורו הבוהק של היום׀ 135 הנמוכים שהיו מחוברים ביניהם בגינות משותפות . דפקתי בדלת . לאורו של פנס הרחוב ראיתי גבר גדול, פניו מפויחות ובגדיו הבלויים שחורים ומשומנים מהעבודה בקטרים . "אדון קצ'ינסקי ? " שאלתי . "ערב טוב, דוקטור . " דלת הכניסה לבית נפתחה ישירות אל חדר, בלי מסדרון שהוליך אליו . חיפשתי במבט את פולה ואת אלז'וניה, אבל הן לא היו שם . מה קרה ? האם גרמנים או מלשינים תפסו אותן בדרך הנה ? קצ'ינסקי ראה את החרדה על פני והצביע על מחיצה . מאחוריה מצאתי את משפחתי . פולה בכתה מהתרגשות ומשמחה, ואלז'וניה אחזה בידי בשתי ידיה הקטנות ולא עזבה אותי . 4 מעבר לרחוב היה רק בית אחד, וחוץ ממנו לא היו לנו עוד שכנים, מה שפעל לטובתנו . בבית היה רק חדר אחד, ומחיצה חילקה אותו לשני חלקים לא שווים . בחלק הקדמי היה המטבח, שבו אכלנו ושהינו במשך היום, ובלילה הוא שימש גם כחדר השינה של הזוג קצ'ינסקי . פולה ואני ישנו מאחורי המחיצה, ואלז'וניה ישנה עם אירקה, בתם בת החמש-עשרה של בני הזוג . כל הקרובים, הידידים והשכנים של משפחת קצ'ינסקי ידעו שפולה ואלז'וניה הן פליטות מאזור לובלין, שאכן היו בו עקורים רבים מבתיהם שעשו א...
אל הספר