אין אויב משמאל | 217 אולם הליברל חש באופן אינסטינקטיבי ש"כוונותיהם" טובות, שהם נושאים עיניהם ליעדים הנכונים, ושעל כן אפשר לשבת איתם וללבן את העניינים, לדון בהבדלים . אפילו קומוניסטים, עד כמה שהם גרועים, אינם חסרי תקווה . אפשר לדבר איתם על איסור על ניסויים גרעיניים ועל פירוק הנשק הגרעיני, להגיע איתם להסכמים בנוגע למשבר זה או אחר, למצוא תחומים שבהם הם חולקים אינטרסים משותפים, לסחור, לשפר את התקשורת באמצעות חילוף תרבויות ומדע, לנקוט אמצעים להפחתת המתיחות וכן הלאה . בענייני מדיניות פנים תמצאו לעיתים קרובות את הקומוניסטים מתייצבים בצד הנכון של סוגיות כגון זכויות אזרח, חקירות בקונגרס, חופש אקדמי, קולוניאליזם ושלום . אבל הקיצונים ההם בימין — כך חש הליברל — הם כבר עניין אחר . פשרות ונימוקים הגיוניים לא מדברים אליהם . לא זו בלבד שדרכי הפעולה שלהם מסיתות, מתגרות ומשבשות תהליכים, גם יעדיהם שגויים לגמרי, ולרבים מהם אף יש כוונות זדון ברורות . למעשה, האנשים בימין כל כך מלאים דעות קדומות ריאקציונריות והטיות אנטי-אינטלקטואליות עד שאין שום טעם לנסות להגיע איתם להבנות באמצעות שיח ומשא ומתן . איתם, השאלה...
אל הספר