הקדמה מאת ד"ר נורמן דוידג’

12 משה פלדנקרייז האדריאטי והפליגה לפלשתינה-א"י . עם הגעתו בשנת ,1919 הוא פנה לעיסוקים שונים לרבות בניית בתי מגורים, עריכת סקרי מיפוי עבור הבריטים ומתן שיעורים לאחרים כדי שיוכל לסיים בעצמו את לימודיו . בימי המנדט, במהלך גל פרעות נגד יהודים שכלל מתקפות סכינאים תכופות, אסרו השלטונות על היהודים באזור מגוריו לשאת נשק . בתגובה החל משה ללמוד ולהתאמן בקרב ללא נשק . היה בגישתו כבר אז משהו רב דמיון וייחודי, שניבא את האופן שבו הוא עתיד בהמשך לעבוד עם הטבע כדי לשפר את התפקוד הגופני . פלדנקרייז הבחין בכך שבעת תקיפה, יהודים שהותקפו נטו כמעט תמיד להרים את ידיהם באופן אינסטינקטיבי לצורך הגנה . מחווה זו הייתה טבעית מאוד, אך בלתי יעילה בעליל להתגוננות מהתקפת סכין . גם כשתשומת לבם הוסבה לכך, לא הצליחו מי שהתגוננו באופן הזה לפעול אחרת . לכן, פלדנקרייז פיתח שיטה לחסימת התוקף שאינה מדכאת את הרפלקס ההגנתי הטבעי, אלא מלמדת את הנתקף לתת לו מקום ולרתום אותו ליצירת חסימה יעילה . סוג זה של 'הליכה עם הזרם' ניבא את אותה גאונות שתבוא לידי ביטוי בשיטתו שיפתח שנים מאוחר יותר ; אותה זרימה עם התגובה האינסטינקטיבית, אותה...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ