פרק שני: חוסן קהילתי במצבי חירום ואסון

50 פרק שני בסיכון מצליחים לפתח יכולות הסתגלויות חיוביות למרות חשיפתם לתופעות קשות, כמו עוני, הזנחה, התעללות, אלימות, גזענות ואפליה ( , . Wright et al 2013 ) . לדברי הארווי ( 2007 Harvey, ) , בשלושים השנים האחרונות פנה חקר החוסן במדעי החברה להשפעת הדחק והטראומה על היחיד ; כמו גם להשפעות שיש למגוון גורמים על המשקע שתותיר חשיפתו לטראומה ( , . Norris et al 2002 ) . המחקר שדן בחוסן התמקד בגורמים שתרמו ליחיד להתמודד עם תוצאות החשיפה, וביכולת שלו לנכס את תובנות ההתמודדות בעבר לשינויים עתידיים . בין גורמים אלו נכללו גם אופי היחיד, משתנים סוציו-דמוגרפיים, גישה למשאבים חברתיים ואקולוגיים ויחסי הגומלין ביניהם ( ; 2007 Harvey, McFarlane & Yehuda, 1996 ) . עם המחקר שהתפתח בעניין היחיד וחוסנו, החל להתפתח מחקר הפסיכולוגיה הקהילתית, שעסק בקידום הבריאות הקהילתית והתמקד בתנאים סביבתיים המשפיעים על הנעשה בקהילה ( 1994 Caplan et al . , 1973 ; Cowen, ) . הפסיכולוגיה הקהילתית פנתה לטיפול בחוליים חברתיים : היא יצרה מסגרות רעיוניות חדשות לעשייה ולמחקר חברתיים, לקידום קבוצות שוליים ולהתערבות קהילתית, תוך עיסוק...  אל הספר