הבעייתיות של הטרנס־הומניזם

170 חלק שני התפקיד היחיד שלנו — בקרת נזקים בדרך טובה ככל האפשר . שנית : השיח הטרנס-הומניסטי ייחודי ביכולתו לדרבן היקסמות מחודשת מהמדע והחילוניות ולהקפיד מראש על הרעיונות הרוחניים-דתיים הציבוריים בשפה מדעית לכאורה — בדומה לדתות הגדולות . בדומה לתנועה האאוגנית המפוקפקת, היא מציעה חזון של רדיפה אחר שלמות ושיפור מתמיד של האנושות, ניסיון לשנות את החברה על ידי ביטול מחלות וסבל חברתיים, תפיסה של התקדמות שבה העתיד בהכרח טוב יותר מהעבר, ובעיקר מתן תחושה של מטרה וחזון טרנסצנדנטלי . איב תירוש- סמואלסון ( שצוטטה על ידי וייסמן ) , חוקרת דתות, טוענת כי סינגולריות היא גרסה חילונית של האוונגליסטים הנוצריים, שכן שניהם רואים באנושות פרויקט בתהליך . שניהם מדברים על חיי נצח ללא גוף . . . חוקרים רבים טוענים כי אנו חיים בעידן פוסט- חילוני וטרנס-הומניזם חושף צורך דתי עמוק וממלא חור בלב התרבות המדעית-חילונית שלא ידענו על קיומה ( וייסמן, 2014 ) . הפילוסוף האיטלקי, פרנקו ברארדי, מרחיב את הבעייתיות של הטרנס- הומניזם : בעידן המכני עמדה המכונה מול הגוף ושינתה את התנהגות האדם, ושיפרה את עוצמתו מבלי לשנות את המבנה ה...  אל הספר