אחרית דבר

334 נעמי חזן בפרספקטיביות מקומיות על תהליכים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים . בתקופתם התפתחו תוכניות ללימודי אפריקה לא רק לתארים מתקדמים, אלא גם לתואר ראשון, הן בירושלים והן בתל אביב . תקופה זו, שחפפה את יציאתן של רוב מדינות אפריקה לעצמאות ואת תור הזהב של ישראל ביבשת בשנות השישים של המאה הקודמת, נמשכה גם בשנות השבעים והשמונים, לאחר ניתוק היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין מרבית מדינות אפריקה לישראל ( בין 1967 ל- 1973 ) . בתחילה, בני דור זה, כמו קודמיהם, נהנו מגישה למדינות שבהם חקרו ורקמו יחסים אקדמיים הדוקים עם חוקרים מקומיים . עיסוקם ביחסי ישראל-אפריקה, ככל שהיו, היו שוליים לעבודתם העיקרית, שהתמקדה בתהליכים היסטוריים וחברתיים מרכזיים מנקודת ראות אפריקאית . חוקרים אלה גידלו דור שלישי של ישראלים העוסקים ביבשת, שמרביתם 1 גישתם של אלו לחקר אפריקה שאבה השראה מקודמיהם, אך עדיין פעילים . הם גם הוסיפו גישות חדשות ופיתחו ראייה של תהליכים ביבשת בפרספקטיבה גלובלית . כיוונים אלה קיבלו חיזוק וחידוד עם הצטרפותה של קבוצת חוקרים נוספת, רביעית במספר, שחלקם רכשו את השכלתם מחוץ לגבולות המדינה וחלקם הג...  אל הספר