ביקור הארכיבישוף דזמונד טוטו בישראל/פלסטין כראי ליחסי ישראל־דרום אפריקה ערב המעבר מאפרטהייד לדמוקרטיה

266 רוני מיקל-אריאלי הפומביות של טוטו במהלך השנים שקדמו לביקור, אבקש לבחון תחילה את התפתחותו של לקסיקון המחאה האנלוגי שלו, כמו גם את התגובות ללקסיקון זה בקהילה היהודית בדרום אפריקה, בארצות הברית ובישראל . כפי שאראה בהמשך, מעמדו הרם של טוטו בזירה הבין-לאומית, לצד השימוש התדיר שלו בשואת יהודי אירופה כאנלוגיה לסבלם של השחורים בדרום אפריקה, כמו גם הביקורת שהשמיע כלפי ישראל על תמיכתה בממשל האפרטהייד ועל מדיניותה בשטחים הכבושים, הפכו את הארכיבישוף לפרסונה נון גרטה בישראל . במאמר זה אנתח את הכנות משרדי הממשלה לביקורו של "האורח הלא קרוא" ואצביע על תפיסת האפרטהייד והמאבק הבין-לאומי נגדו בישראל, כמו גם על הדילמות שליוו את ממשלת ישראל בכל הנוגע להתוויית ויישום השינוי במדיניות ביחס למשטר האפרטהייד בשלהי שנות השמונים — זאת באמצעות בחינת תיקי משרד החוץ על אודות הביקור, דו"חות ועד הצירים של יהודי דרום אפריקה בנושא, כתבות בעיתונות הישראלית, האמריקאית והדרום אפריקאית מאותה תקופה, וכן ריאיון שערכתי עם אלון ליאל, שעמד בראש הדסק הדרום אפריקאי של משרד החוץ בשלהי שנות השמונים וכיהן כשגריר ישראל בדרום אפריקה...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ