דילמות של דיפלומטיה פוסטקולוניאלית: זמביה, קנת קאונדה והמשבר במזרח התיכון, 1973–1964

208 לין שלר עם זאת, בשעה שקאונדה הסתמך על סיוע ישראלי לקידום אחד מיעדי מדיניות הפנים המרכזיים שלו, הפכה ממשלתו למבקרת קולנית של התפקיד שמילאה ישראל בסכסוך במזרח התיכון . כאשר זמביה החלה לכונן קשרים עם ישראל, היא דחתה בתוקף את המחאות הערביות ובהמשך הדפה בהתמדה את הביקורות נגד קשרים אלה, שהעמיקו בזכות תוכנית הסיוע . אולם עם הסלמת המתיחות במזרח התיכון והידרדרות העימותים לכדי מלחמות ממש, הן ב- 1967 והן ב- ,1973 נקטה זמביה עמדה ביקורתית יותר ויותר כלפי ישראל במגוון פורומים בין-לאומיים . קאונדה עצמו החל למלא תפקיד מרכזי בארגון גינויים ומחאות נגד מדיניותה של ישראל כלפי שכנותיה . המתח הגובר הגיע לשיאו ב- ,1973 כשזמביה יישרה קו עם הארגון לאחדות אפריקה ( OAU ) , שהורה לכל המדינות החברות בו לנתק את קשריהן עם ישראל . בעקבות המלחמה גירש קאונדה את כל הישראלים מזמביה, ויוזמת הקואופרטיבים המצליחה, כמו מפעלי סיוע ישראליים אחרים, הגיעה לקיצה בפתאומיות . עלייתן ונפילתן של תוכניות הסיוע הישראליות לזמביה בעשור הראשון לעצמאותה הן חלק מהיסטוריה רחבה יותר של שאיפות, עימותים ודילמות שחוו מנהיגי זמביה בעידן שלא...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ