44 אשר לובוצקי בצ'אד בעיקר גורמים מהמיעוט הלא-מוסלמי הגדול הקיים בה, ובמערך היחסים של המלחמה הקרה היא הייתה קרובה יותר למדינות המערב . המשטר של מאלי, לעומת זאת, היה רדיקלי יותר, ורוב תושביה ומנהיגיה היו מוסלמים . התמקדות בשתי מדינות אלו יכולה לשקף מגמות כלליות ביחסי ישראל עם הסאהל ואת התפיסות הישראליות ביחס לאסלאם האפריקאי . חיבור זה פורש, אפוא, סיפור ייחודי על תקופה של מעורבות ישראלית אינטנסיבית באפריקה . הוא מתחקה אחר הציפיות, התפיסות והמשמעויות הסמליות במסגרת מערכת היחסים הזו ואחר התפתחותן לאורך המחצית הראשונה של שנות השישים . בשנת 1960 היו לישראלים ציפיות — או שמא פנטזיות — למצוא בסאהל מוסלמים "מסוג שונה" . הרושם הראשוני שהישראלים גיבשו לגבי המוסלמים של הסאהל היה כי אלה אנשים "מתונים", סבלניים וא-פוליטיים, שיוכלו להשלים עם קיומה של מדינת ישראל ואף לשתף עמה פעולה . אנשי הסאהל מצידם ראו בישראל בתחילה מודל ייחודי, עצמאי ומצליח להשראה ולחיקוי . הציפיות ההדדיות נבעו מאמונה משותפת עמוקה בדמיון בין ישראל לסאהל : לכאורה, שני האזורים היו במצב של תת-פיתוח ושררו בהם תנאים סביבתיים קשים ; הן ה...
אל הספר