האדם שאינו אדם: "האדם המאופס"

אוטופיה מול טכנוקרטיה : חרדת הטכנולוגיה והַאילָהָה 209 המציעים שינויים מדודים ומתוכננים, צופנים בדבריהם הבטחה לביטחון אישי, לרווחה כלכלית ורפואית וליכולת ליהנות ממנעמי העולם, גם בשעה שהאדם כבול . על פניו נראה כי ההיגיון המדעי והטכנולוגי ניצח את חזון המהפכה . חזונו של הרברט מרקוזה על אדם חד-ממדי, אדם שחי באי-חופש נוח, ללא חיכוך, כפוף להיגיון המדעי-הטכנולוגי ומצוי תחת לחצם של תהליכי האחדה תרבותיים בלתי פוסקים – חזון זה הולך ומתגשם, כך נראה, בניצוחה של מערכת תקשורתית כלל עולמית מופרטת המצויה בבעלות של תאגידים . עם ג'ו שלנו, על יכולות המחשוב רבות העוצמה שלו, על כוחותיו הבלתי מוגבלים לעקוב, לפקח, להפיץ ולבצע מנעד רחב של עבודות אנוש ביעילות שאין לה אח ורע, אנו עומדים בפתחו של עידן שמחליף את האדם החד-ממדי בעידן שבו האדם הופך להיות "האדם המאופס" . בחלק הראשון של הספר הצגתי את האדם הזה בדמותי שלי . זה אדם שהולך ומצטמצם בעולמו אגב צמצום יכולותיו הגופניות והמנטליות וצמצום קשריו עם העולם – כי ג'ו עושה למענו הכול . "האדם המאופס" הוא אדם שכל מה שנשאר ממנו הוא דיכאון מהול בחרדת גוף ומוות, רצון להתאיי...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ