המשמעויות הנגזרות מממשק אדם־מכונה

108 פרק שישי פוקו מבקש להראות ששיח הוא לא רק מערך של היגדים בעלי מידה של לכידות, אלא הוא מה שקיים בזכות מערך מורכב של עשייה ( פרקטיקות ) המבקש להמשיך את הפצת ההיגדים הללו, ופרקטיקות אחרות המנסות לבודדם מהיגדים אחרים ולמנוע את הפצת אותם היגדים אחרים . במילים אחרות : יש כאן מהלך של הדרה . כנסים בין-לאומיים, מכוני מחקר עצמאיים ומחלקות מחקר אוניברסיטאיות, פרסומים בדמות ספרים ומאמרים ותקציבי ענק למחקר, כל אלה מבססים את המחקר האקדמי המטריאליסטי כראש החץ של הפעילות בתחום מחקר המוח . לעומת זאת הפצת המחקר המנטליסטי, הטוען שההכרה נפרדת בפעילותה מהמוח, מעוגנת בפרקטיקות הפצה בקנה מידה מצומצם ובהיקפים קטנים . גם התפיסה של קורצווייל מתבססת על הדוֹגמה המטריאליסטית, שאינה מקבלת את קיומן של הכרה ונפש נפרדות מפעילותו החומרית של המוח . יש בספרו שירי הלל ארוכים למחקרי המוח ולאפשרות של שעתוק מנגנוני חשיבה והכרה מבוססי פעילות מוחית למחשב . הכול מתחיל בפעילותם של הנוירונים, מעבר האטומים וכו', והכול גם נגמר בזה . לכן קל כל כך לחבר את האדם למכונה ולשכפל את מבנהו המנטלי ואת אישיותו . לשיטתו של קורצווייל, זו טכנ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ