פרק חמישי: "הסינגולריות מתקרבת": מבנה אידיאולוגי בתחפושת מדעית

76 פרק חמישי לקח לי קצת זמן לפלס את דרכי בתוך הג'ונגל הסבוך של הפרק השני . כמו מגלה ארצות אירופאי החושף את יער העד בדרכו לגילוי מקורות האמזונס או הנילוס, כך שיספתי אני מושגים ומונחים, טבלאות והסברים בתחום שאינו מוכר לי . אבל מבעד לצמחייה העבותה – אט-אט ( כי מוחי, מוח 0 . ,1 חושב לאט, לאט מאוד ) התחיל הנוף להתבהר ומצאתי את עצמי בשלב מסוים עומד על צוק גרניט מוצק, מביט לעבר האופק . מתחתיי השתרעו יערות העד של טכנולוגיית המחשב והמידע, והנהר המסתורי, שעדיין לא הבנתי את עומקו ואת תבנית זרימתו, נצנץ לו בדרכו העלומה אל ההתמזגות עם קו האופק המסמן את סיום הקריאה בספר עב הכרס של קורצווייל ואת גילוי האופן שבו האנושות לא תתקיים במובן ביולוגי ועל כן תהיה מאושרת כמו שלא הייתה מעולם . ובעומדי שם על הצוק, או שמא על בלימה, ובהביטי בנהר, הבנתי על מה בעצם יושבת כל התיאוריה הדיסטופית של קורצווייל, הקרויה סינגולריות טכנולוגית . התזה של קורצווייל מתבססת על חיבור אוטומטי, קשר גורדי שאינו נתון כלל לשאלה, בין האבולוציה הטבעית לזו הטכנולוגית מעשה ידי האדם . המבנה המפואר של היזם האידיאולוג יושב על החיבור המובן מאל...  אל הספר