82 פרק שלישי החליפין, אנחנו מבצעים מדי יום פעילויות משותפות רבות שקשורות בו ושמַבְנות את האמונה המשותפת שלנו ביחס אליו . אנחנו עובדים ומקבלים שכר, אנחנו משלמים בכסף עבור מצרכים שקנינו בסופרמרקט, אנחנו לוקחים משכנתה כדי לרכוש דירה, אנחנו חשים לחוצים כשאנו חייבים כסף למישהו . בגלל מחשבות, רגשות ואינטראקציות יום-יומיות שלנו עם אנשים אחרים בנוגע לכסף, אנחנו תופסים אותו כדבר מובן מאליו, שאיננו מצריך הסבר או פירוש . כדבר בעל קיום אובייקטיבי . כסף אינו הדוגמה היחידה להבניה חברתית . גם ארגונים נטועים באמונה הקולקטיבית שלנו . ארגונים הם תופעה כל כך רווחת וטריוויאלית בחיינו בעולם המערבי, עד שאנחנו ממש "מאמינים" בקיומם . כלומר, אנחנו ממש מאמינים שיש ארגונים, במובן האובייקטיבי של המילה . יש ארגונים ויש להם שמות כמו גוגל, התעשייה האווירית, בריטיש איירווייז, שטראוס, יונדאי וחטיבת גולני . לכל ארגון יש מטרות, משאבים, תוכניות עבודה, עץ מבנה ומאפיינים משותפים נוספים . הקיום האובייקטיבי של ארגונים מקבל ביטוי בשפה שלנו, כמו למשל באזהרה המקובלת : "משרד הבריאות קובע שהעישון מזיק לבריאות" . מיהו משרד הבריאות...
אל הספר