62 פרק שני שפת הגוף שמשדרת תמיד עוצמה, גם אם מפקד האוגדה חלש . " המעבר הזה מהלא-פורמלי אל הפורמלי, מהרגוע לדרוך, ממאחורי הקלעים אל הבמה, מציין גם את ההבדלים שבין הרל"ש לבין האלוף . האלוף פורמלי והרל"ש לא פורמלי, האלוף לא נגיש והרל"ש נגיש, האלוף הוא המרכז והרל"ש הוא המעטפת, האלוף הוא המטרה והרל"ש הוא אמצעי, האלוף מבוגר והרל"ש צעיר, האלוף בכיר והרל"ש זוטר, האלוף מסוכן ( בהיותו בעל סמכות רבה ) והרל"ש בטוח . אף שההבחנות הללו יוצרות שתי דמויות שונות מאוד זו מזו, הן אינן מנמיכות את הרל"ש . הוא אמנם צעיר, זוטר ולא פורמלי, אך הוא איננו בלתי חשוב, לא מבין או "קטן" . "יש חשיבות לכך שהרל"ש יהיה נגיש," הסביר הרל"ש דקל . "ושנעים לדבר אתו, שהוא מחזיר טלפונים ושאין לו בעיות כבוד . אחד שיודעים שייתן פתרון ולא יגלגל את הבעיה הלאה או שיגיד 'אי-אפשר . ' אחד שמכבד את זמנו של האחר, גם אם זה חשוב רק לאחר, ובעיקר שיהיה 'שליח של אנשים', ויימנע מביטוי 'האלוף אמר', כי זה מושג זול של שררה . " חלק מהרל"שים תיארו באוזניי את ההיבט הזה של עבודתם כ"שמן על גלגלי המכונה" . מכיוון שתפקידו של מנהיג בכיר הוא הובלה אסטרטגי...
אל הספר