רומן עם עיפרון 116 יותר משלושים שנה היה לי הכבוד לעבוד צד בצד איתו . למרבה התדהמה, קורצווייל - או כפי שכולם קראו לו, קורצי - שלימד נושא משעמם כל כך, היה המורה האהוב ביותר על התלמידים . במבט ראשון, המקצועות שלימדנו היו לא סתם שונים, אלא קוטביים . דיוק וחישוב קר מחד, כושר הבעה ואופי מאידך . מחד, נאמנות לחוק, מאידך - לרוח . למעשה, האנטינומיה הזאת גלומה באמנות מימים ימימה, וליתר דיוק, ביחסנו אליה - מורשת הרומנטיציזם . זוהי פרדיגמה המיוצגת בצורתה המובהקת ביותר בהנגדה בין מוצרט לסליירי . מחד, השראה, קלילות בל תתואר, הארה יצירתית, שפִּשרה חתום בפני התודעה השגורה ( מוצרט כותב במכתבו לאביו : “אני שומע את כל הסימפוניה בבת אחת, כשם שאני רואה תפוח על צלחת . “ זהו נונסנס : אי-אפשר לשמוע מוזיקה - תופעה בעלת משך בזמן - בעת ובעונה אחת, זו תהיה דייסה חסרת משמעות . אך ספק אם יש לנו סיבות שלא להאמין למוצרט . . . ) . מאידך, עבודה קשה, חריצות, חישוב קר . השפירית הקלילה והנמלה הארצית . ובל נשכח, קנאתה העמוקה והכוססת של הנמלה בשפירית, שסופה רצח . אין זה חשוב, שהיום כבר הוכח שסליירי לא רצח את מוצרט ( למה לו ?...
אל הספר