פרק 4 על צל, טעות גורלית של אנדריאה דל סארטו, קפלים וכל מיני אמיתות

73 הגדלת האינטנסיביות של הפיתוח ככל שמתקדמים לכיוון המרכז . הקווים נחים במישור של הקפל ומשתנים יחד עם כיוונו . אין זה קווקוּו חסר מחשבה או צביעת הצל . ובכן, קודם כול, כנהוג, צריך לקבוע את הקומפוזיציה, ולא לשכוח שנוח לבנות את הצורה תוך התקדמות מהפשוט אל המורכב, מהגדול אל הקטן, כפי שעושה פסַל החוצב את כיסוי הבד של פסל שיש . נחוץ לקבוע גם את ההייררכיה של הקבוצות והתנועות הגדולות - מה ראשוני ומה משני - ולעקוב אחר המישורים הגדולים, שבהם נעים הקפלים . אם נחמיץ אותם, הכול יתפרק . כל קפל הוא תלת-ממדי, יש לו שלושה מישורים : אחד עליון ושניים צדדיים . חשובים ביותר המקומות שבהם הקפל משנה את כיוונו, הם כמו מפרקים בגוף האדם . נוח להתחיל את הרישום בקווים פשוטים וישרים, הרי אין לך דבר פשוט יותר מקו ישר . אם הרישום ייראה בשלב מסוים כמבנה עשוי פח ולא כאריג רך, לא צריך להיבהל : על המרקם ועל תחושת החומר ידובר בבוא העת ( תפסת מרובה לא תפסת ) . יש חובבנים מוכשרים יותר ממקצוענים, בהבדל אחד : בעל מקצוע הוא אדם הדוגל בשיטה . אינו יורה לכל הכיוונים, אינו רותם את העגלה לפני הסוס, וככלל, משיג בזכות זאת תוצאות טוב...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד