פרק 3 על מבנה, מזנון חופשי וגן עדן, כפי שהוא הצטייר בדמיונו של פרידריך גוּלדה

רומן עם עיפרון 50 יותר מצורות היסוד האמורות - ומוטב להתחיל מדברים פשוטים - נתחיל מטבע דומם, המורכב מכמה צורות כאלה . הסקיצה נעשתה . ניגש לעבודה . נעתיק את הסקיצה אל הנייר, מאוד בקירוב . עתה נוכל להיות רגועים פחות או יותר בנוגע לקומפוזיציה : כל הנחוץ כבר קיים, אין חלל מיותר . כל הדברים שבנמצא ( לרבות המקום “הריק“, הרקע ) צריכים לשרת את טובת הרישום . המיותר לעולם אינו נייטרלי, הוא תמיד מפריע ופשוט מחבל . כדי שכל המרכיבים כאחד יתרמו להשגת המשימה שהוצבה, יש להגדירה . נתחיל בזה שהמציאות ( כולל הטבע הדומם שלנו ) היא בלתי נדלית, ומכילה הקשרים למכביר : נפחים, צורות ויחסי גומלין ביניהם, מיקומן במרחב, מרקמים, אור וצל . . . עם זאת, החוכמה העממית גורסת : מוטב ציפור אחת ביד משתיים על העץ . אפשר לדמות את המציאות למזנון חופשי במלון מפואר . פעם הייתי במלון כזה . קוויאר שחור ואדום היו המאכלים הבנאליים ביותר בהילולת חיים זו, שגרגנטואה בכבודו ובעצמו לא היה ממאן להשתתף בה : חידקן, סלמון, סרטנים, בשר מעושן, נקניקים, גבינות תוצרת חוץ, סלטים משלל סוגים ובשלל צבעים, דייסות, חמוצים ופטריות למיניהם, דגים צלויים...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד