רומן עם עיפרון 16 ידידי הטוב, המעצב הדני המפורסם בוריס ברלין, ציין פעם שהוא תמיד יֵדע להבחין בין עבודתו של מעצב שיודע לרשום לבין עבודתו של זה שאינו יודע, והוסיף שבעת מיון מועמדים לעבודה בסטודיו שלו הוא בודק אם הם יודעים לרשום . לשאלתי, “מדוע ? הרי היום אפשר לעשות הכול במחשב,“ השיב : “מי שיודע לרשום, יודע לחשוב . “ למעשה, אין בנמצא שום אמן גדול באמת ( ללא קשר לתחום עיסוקו העיקרי, בין אם זה פיסול או ציור ) , שלא היה רשם גדול . די להזכיר את שמותיהם של רובנס, רֶמבּרַנדט, מאטיס, פיקאסו, מוּר ורודן . קיים מספר רב של ספרים המוקדשים ללימוד רישום אקדמי ולהוראתו . כדרך העולם, יש בהם בינוניים, יש גם לא רעים ויש טובים מאוד . נשאלת השאלה : למה לכתוב עוד אחד ? למעשה, ללא שום קשר לאיכות הספרים, מרביתם נועדו לענות על השאלה "כיצד" . לעתים הם אפילו נושאים כותרות כמו : “כיצד לצייר דיוקן“ ( נוף, מודל, טבע דומם, ידיים וכדומה - יש להקיף את התשובה המתאימה בעיגול ) . אך לעניות דעתנו, ה“כיצד“ תלוי ב“מה“ וב“לשם מה“ . דווקא ה“מה“ וה“לשם מה“ קובעים את ה“כיצד“ בכל התגלמויותיו, החל בבחירת המידות וכלה בטכניקת הביצוע...
אל הספר