ארגוני החברה האזרחית בהסדרי משילות משולבת: שותפויות בין־מגזריות כמקרה בוחן

233 ארגוני החברה האזרחית בהסדרי משילות משולבת | מיכל אלמוג-בר לאורך זמן — חשוב לברר מהם פערי התרבות הארגונית וההבדלים בתפיסות ובצורות העבודה, ולדון בהם מוקדם ככל האפשר . נמצא כי מפגשים בין ראשי הארגונים, סדנאות וכינוסים הנערכים טרם ההצטרפות לשותפות — כל אלה מסייעים לבניית אמון בין השותפים ולהשגת מטרותיה של השותפות . לתהליך החִברוּת יש גם השפעה על נכונוּת השותפים לשתף מידע, משאבים ויכולות ארגוניות ומקצועיות . מהמחקרים עולה כי תהליך ההכנה והכשרת הלבבות של הארגונים לקראת ההצטרפות לשותפות חשוב והכרחי להצלחתה ולהשגת מטרותיה . לנוכח הפערים בתפיסות, בתרבות הארגונית ובצורות העבודה, ארגונים בחברה האזרחית הצביעו על חשיבותם של גורמים מתווכים בין הממשלה, ארגונים בחברה האזרחית וארגונים מהמגזר העסקי בתהליכי הבנייה והתחזוקה של השותפויות . ארגונים מתווכים אלה הם בדרך כלל ארגונים ותיקים וחזקים בחברה האזרחית ובשדה הפילנתרופי, המקיימים קשרים טובים עם הממשלה ועם המגזר העסקי, ונתפסים כאמינים על סמך שיתוף פעולה קודם — לדוגמה ג'וינט ישראל וארגון "שיתופים" . לארגונים המתווכים תפקיד חשוב בחיבור הראשוני בין ארג...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד