ים המלח

164 להותיר את חותמה והמחישה כמה מהר אפשר להידרדר : כביש הגישה אליהם חרוץ, עמודי החשמל מעוקמים והכניסה הריקה מאדם בולטת עוד יותר בגיבובה . המלח הוא שליטו של המרחב הזה, נדיב ואכזר . גביש ושיין כותבים כי לאורך קו השבר הסורי אפריקאי היו עוד בתקופה הרומית מעיינות מרפא רבים של מים חמים מומסי מלחים . אחרי מלחמת העולם הראשונה הופיעו יזמים שביקשו זיכיונות להקמת מרכזי מרפא . ב- 1932 , שנתיים אחרי שקיבל זיכיון להקים מפעל להפקת אשלג, הקים משה נובומייסקי את חברת קליה : שפת ים ומבראה בע"מ, כולל מסעדה ומגורי נופשים ועובדים, אבל שנה לאחר מכן ביקש למכור את העסק שלא היה רווחי ובמקומו הגיעו מלונאים, עולים מגרמניה, שהרחיבו את האתר ושכרו את שירותיו של זאב רכטר לתכנן את מלון קליה, שננטש ב- 1948 , נבזז ונהרס . יהודה אלמוג, דמות רבת מעללים ביישוב בכלל ובים המלח בפרט, קידם הקמה של אתרי מרפא נוספים אחרי 48 ', כולל בקיבוץ עין גדי . ב- 1953 הוקמה החברה הכלכלית לפיתוח חוף ים המלח, שנועדה לטפל גם בהקמת מרחצאות . אחרי ייסוד המועצה האזורית תמר, שאלמוג עמד בראשה, פותחו נביעות זוהר ומלונות גני זוהר, עין בוקק 296 יותר מ...  אל הספר