אחיהוד, אל בִּרווה

100 כַּפְרִיִּים, בְּתֹם-לֵבָב, וְנָקִי מֵחֲרָטָה דִּבּוּרָם . שְׁמוֹתֵינוּ, כְּיָמֵינוּ, דּוֹמִים . שְׁמוֹתֵינוּלֹא לְגַמְרֵי מְדֻיָּקִים . וַאֲנַחְנוּנִדְחָפִים בֵּין שִׂיחוֹת הָאוֹרְחִים . יֵשׁלָנוּמַה לּוֹמָר עַל הָאֲדָמָה לָאִשָּׁה הַזָּרָה שֶׁרוֹקֶמֶת עַל מִטְפַּחְתָּהּ מִשְּׁמֵי צִפּוֹרֵינוּהַחוֹזְרוֹת, נוֹצָה לְנוֹצָה, בַּלָּאט . לַמָּקוֹם לֹא הָיוּ מַסְמְרִים חֲזָקִים מִן הַאִזְדָּרֶכֶת כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַמַּשָּׂאִיּוֹת מִן הַיָּם . הִתְקַנּוּ אָז אֶת מִסְפּוֹא הַפָּרוֹת בָּרֶפֶת, סִדַּרְנוּ אֶת יָמֵינוּבַּאֲרוֹנוֹת מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, בִּקַּשְׁנוּאֶת קִִרְבַת הַסּוּּס, וְהֶחֱלַפְנוּ מַבָּטִים עִם הַכּוֹכָב הַשָּׁט . גַם אֲנַחְנוּעָלִינוּעַל הַמַּשָּׂאִיּוֹת . וּבְנֵי-שִׂיחֵנוּלַלָּיְלָה הָיוּבָּרֶקֶת הַזֵּיתִים וּנְבִיחַת הַכְּלָבִים עַל יָרֵחַ שֶׁעָבָר מֵעַל צְרִיחַ הַכְּנֵסִיָּה . אַךְ לֹא יָדַעְנוּ פַּחַד . כִּי יַלְדוּתֵנוּ לֹא בָּאָה אִתָּנוּ . דַּי הָיָה לָנוּ בַּשִּׁיר : עוֹד מְעַט נָשׁוּב הַבַּיְתָה . . . לְאַחַר שֶׁיִּשְׁתַּחְרְרוּ הַמַּשָּׂאִיּוֹת מֵעֹדֶף הַמִּטְעָן ....  אל הספר
הקיבוץ המאוחד