88 ממנה בדיוק משום כך, כלומר מעצם העובדה שהם עומדים ביחס ממשיך ומתקיים עם החברה . אחרים-אויבים אלה מוצאים מהכלל, מוחרגים ( - ex ceptio ) כהגדרתו של אגמבן . אלא שהדרה זו, ששמה אותם במקום של "חיים חשופים", היא הדרה-מכילה, כלומר המודר מוכל במקרה הנורמלי 152 ( ההדרה מכילה במובן זה שהלשון היא אמצעי ( התקני ) דרך הדרתו חיצוני חיוני ובלתי נמנע גם יחד לשם התייחסות למה שאינו ניתן לביטוי, 153 ) . יש כאן הכרה בכך שהמודחים הם לשארית שאי-אפשר למחקה כליל חלק מהסדר ואקט ההדחה אינו מוחק אותם כליל . במקרה של האסירים הפלסטינים, הם מוּצאים לא פעם אל מחוץ לחוק : ישראל מפרה את החוק ההומניטרי הבינלאומי כאשר היא כולאת אותם במתקנים הנמצאים 154 בשטחה-היא . הפליטים והאסירים הפוליטיים הפלסטינים הם האחרים המוחלטים לפי הגדרותיו של שמיט, מי שדרך חייהם נשללת כשלעצמה . הפליטים מבקשי המקלט — מסתננים בלשון השלטון הרווחת, מונח מפליל שנבחר בקפידה — הם שחורים שהגיעו מאפריקה, זרים, חסרי כול, רובם גברים צעירים יחסית דוברי ערבית . גם מאפיינים שיכלו להיחשב חיוביים בהקשר אחר ( גילם הצעיר ) פועלים לרעתם . האסירים הפלסטינים באים...
אל הספר