סמכות השיפוט של בתי הדין השרעיים בישראל

ראויה אבורביעה 129 שהוא לא מחויב רק לאסכולה החנפית ושהוא יכול באותה מידה להתבסס על 468 האסכולות המשפטיות האחרות שנהוגות באסלאם . בתי הדין השרעיים בישראל כפופים גם לביקורת השיפוטית של בית המשפט 469 סעיף 52 של "דבר המלך במועצההעליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק ( בג"ץ ) . על ארץ ישראל 1922 - 7491" מעניק לבתי הדין השרעיים בישראל סמכות שיפוט בלעדית בענייני המעמד האישי של המוסלמים . בשנת 2001 התקבל תיקון מס' 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, שהעניק לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה לדון בסוגיות משפחתיות של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית . תיקון זה למעשה אִפשר לנשים מוסלמיות ונוצריות להגיש תביעות בענייני משפחה לבית המשפט, למעט בענייני נישואין וגירושין שנותרו תחת הסמכות הבלעדית של בתי הדין הדתיים . התיקון שינה רק את סמכות בתי הדין בלי לשנות את החוק עצמו . כלומר, מצופה משופטי בתי המשפט לענייני משפחה להחיל את הדין השרעי בעניינים שלא ניתן להחליט לגביהם בבתי הדין 470 השרעיים . הקאדים בבתי הדין השרעיים בישראל נהנים ממעמד ייחודי, מכוח ההכרה הרשמית בהם כפרשנים היחידים של השריעה במערכת המשפט הישרא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד