פסקת ההבטחות — השוויון

פסקת ההבטחות 290 צדק ושלום ברוח חזון נביאי ישראל וההסטוריה היהודית ובהתאם לעקרונות מגילת האומות המאוחדות, ומשפט אחד יהיה בה לכל התושבים ללא הבדל גזע, דת, לשון או מין' . כאמור במקומות שונים בחיבור זה, ברור שברנזון שאב את תוכנה וסגנונה של פסקה זו מפסקה מקבילה בנאום שז"ר : 'והמדינה היהודית [ . . . ] תהא מדינה של צדק ושל חרות, של שויון כל תושביה, ללא כל הבדל של דת וגזע ומין וארץ מוצא, מדינה של קבוץ גלויות והפרחת שממות, מדינה של חיי יושר ודעת, וחזון נביאי ישראל יאיר לפנינו את הדרך' . מניין באה הגדרה זו של הזכות לשוויון ? שז"ר וברנזון והנסחים הבאים אחריהם מזכירים מקורות אחדים לעקרונות מוסר כגון חזון נביאי ישראל וההיסטוריה היהודית, אך נוסחת השוויון המתמקדת בארבע עילות נפוצות ( גזע, דת, לשון או מין ) הגיעה ישירות משיח הזכויות הבין-לאומי של התקופה . מגילת האומות המאוחדות שהזכיר ברנזון דיברה ב- 1945 על , ‘race sex, language, or religion’ 120 וההצהרה שנדרשה בהחלטת החלוקה של האו"ם דיברה ב- 1947 בסדר מילים אחר על ‘race, religion, language or sex’ . 121 שז"ר וברנזון השתמשו בשפת הזכויות שזכתה בשנים ש...  אל הספר