הפסקה המכוננת — המכריזים

250 הפסקה המכוננת מבנה לשוני זה נשאר בכל הנוסחים הבאים בלא שינוי בר-חשיבות למרות הבדלי הסגנון הניכרים . בהמשך הדרך הוסיף צבי ברנזון את שמו הרשמי של המוסד שהמצהירים חברים בו — מועצת העם, ומאוחר יותר ישתנו גם אפיוניהם של מקורות סמכותם — היישוב העברי והתנועה הציונית ופרטים מהותיים אחרים, אך ההכרזה תתבצע בנוסח הסופי בגוף ראשון רבים ( אנו ) ובלשון פעיל ( מכריזים ) . מה משמעותו של מבנה לשוני זה ? ברור שהוא מקנה לפעולת ההכרזה אופי אישי ואנושי הנעדר מחלופות אחרות . ייתכן גם כי הנוסח הזה תרם במידת מה למיקוד תשומת הלב בפעולת החתימה על המגילה ולקיבוע חותמי הכרזת העצמאות בזיכרון הלאומי . תאורטית אפשר לחבר את ה'אנו' האנושי שבמרכזה גם לאופייה החילוני של ההכרזה ולדגש האנושי בציונות המדינית בכללותה . ואולם הקשרים אלה נוגעים לפירושיה המאוחרים והחיצוניים של ההכרזה ולא למהלכי ניסוחה . 'אנו [ . . . ] מכריזים' הועתק מילולית מההכרזה האמריקנית בשלב מוקדם ושרד כנראה את כל מהפכי הניסוח משום שעורר תחושת היכרות עמומה ולא משום שביטא עמדה ערכית מודעת . 63 הנוסח הסופי מזהה את החותמים כ'חברי ומיהם 'אנו' המכריזים ? מ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

המכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דיויד ברג, אוניברסיטת תל אביב