ההבטחה האלוהית

204 ההבטחה האלוהית תוספת זו משלימה מהלך עריכה מורכב שיש בו טעמים מיוחדים של זמן, זהות ואמונה . בעהם הפך תחילה את זהותם של הדובר והנמענים במקור התנ"כי ופנה לנמענים עלומי שם בשם כלל זרעם של אבות שקיבלו הבטחה מאל שהיה לאלוהיהם . היפוך זה אִפשר לבעהם להשתמש בביטוי 'אבותינו' הנושא מטען רגשי עז בתלכיד היהודי המסורתי, והוספתה של 'אחֻזת עולם' מחזקת את עצמתו . האל התנ"כי נזקק לביטוי זה בהצגתה של ברית עתידית לאב הראשון ( אברם ) שלא ילד אז עדיין את זרעו ולא קנה לו עדיין אחוזה בארץ המובטחת ולכן נתלה כל תוכנה של הברית בחזון רעיוני עתידי על חיבור בין עם, ארץ ואלוהות לאומית הקושרת אותם לעד ובלא תנאי . כך, בשילובה של הגרסה העתיקה והמקיפה ביותר של ההבטחה האלוהית רומז בעהם למשמעות המיוחדת של חידוש מימושה לאחר אלפי שנות גלות . נראה כי בעהם החילוני השקיע מחשבה רבה בעיצובה של טענת ההבטחה האלוהית ולדעתי הוציא תחת ידיו גרסה יפה של הבטחה זו . 2 עם זאת, ספק גדול אם ביטא בה את עמדתו האישית שלו או אפילו את עמדתו המשוערת של הממונה עליו . בתזכורת שכתב לפנחס רוזן הוא הסביר כי 'שלשת האבות של העם נזכרו בשמותיהם במיוח...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

המכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דיויד ברג, אוניברסיטת תל אביב