נוסח השלושה

109 כבוד, חירות ועמל- ישרים נוסח השלושה יפורט בהמשך אך לרקעו יש לומר כי תיאורו ביומנו של ידין כ'כמה תיקונים' שנעשו בנוסח ברנזון אינו מדויק . שורות אחדות אחרי רישום היומן שהבאתי למעלה, ידין עצמו כותב כי הם נוגעים ל'דברים העומדים ברומו של עולמנו הפוליטי' והוא אף מפרט ומסביר את עמדתו באשר לאחד מהם באריכות רבה . אין ספק כי עמדותיהם הערכיות של השלושה, בייחוד של ידין, וכן בהמשך של משה זילברג, היו שונות מאוד מאלה של צבי ברנזון והם פעלו בנחרצות לתת להן ביטוי בהכרזה . סימנים שונים מראים כי דעתו של ידין לא הייתה נוחה מלכתחילה מכך שרוזן עירב את ברנזון במהלכי הניסוח אף שלא נמנה על צוות המחלקה . 97 נראה בעליל כי עמדתו זו לא נבעה רק משיקולים מוסדיים . נַסּחי הכרזת העצמאות כולם עשו כמיטב יכולתם כדי להטמיע בה את עמדותיהם הערכיות האישיות, בין שהיו מודעים לאופיין הפוליטי ובין שלא, בין שהיו שליחי מפלגות או עובדי ציבור, ובין שפעלו בשמם של רעיונות או התיימרו לפעול בשמו של מקצוע . הנוסח ב- 9 במאי 1948 כתבו אורי ידין, מרדכי בעהם וצבי בקר, עובדי מחלקת המשפטים, את תזכורת השלושה לפנחס רוזן הממונה על המחלקה . כך...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

המכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דיויד ברג, אוניברסיטת תל אביב