] 221 [ א רץ רחוקה של חבל הסודטים . כפי שסר נוויל הנדרסון הזכיר חזור והזכר לאדוניו בלונדון, הייתה לחבל הסודטים "זכות מוסרית לממשל עצמי ולבסוף גם להגדרה עצמית" . כך נקבע, אחרי ככלות הכול, בעיקרון המנחה של הנשיא וודרו וילסון בוועידת השלום, וגם אם לא היה ספק כי העיקרון הזה מורחב ומוחל גם על האימפריה הבריטית, עמד השגריר על דעתו : "זה יהיה לא הוגן מן הבחינה המוסרית לאלץ את המיעוט הטווטוני המוצק הזה להישאר בשליטת 4 ממשלה מרכזית סלאבית בפראג" . כפי שעולה מהמוסר הכפול הזה, המניע הראשון במעלה של הנדרסון לא היה שחרור המיעוט המדוכא . אמנם הוא לא חזר בו מאמונתו כי היטלר יעדיף פתרון של שלום לבעיית צ'כוסלובקיה, אך השגריר היה מודע היטב לכך שבכל רגע עלול לפרוץ משבר חדש, והיה נואש לפתור את סוגיית הסודטים מהר ככל האפשר . בד בבד חשב שעדיין יש סיכוי שגרמניה "תהפוך לאחד המלאכים שבעי הרצון", אם רק תורשה להגשים את שאיפתה לשלב את כל 5 מדובר בעניין הגיוני ובלתי נמנע, חשב השגריר . הגרמנים בגבולות הרייך . במכתב ללורד הליפקס ביום השוטים באפריל 1938 טען כי כל רצונו של היטלר אינו אלא השלמת המשימה אשר "פרידריך הגדול...
אל הספר