פרק עשירי: שבועות ולידתה של היהדות העברית

292 ההיסטורי ה הס ודית של היהדות סַלֵּינוּעַל כְּתֵפֵינוּ בכל נקודות המפנה ההיסטוריות שסקרנו בספר זה שינויים גאופוליטיים גדולים הביאו איתם סדרים חברתיים ותרבותיים חדשים ואילצו את היהודים לשנות את אורח חייהם מקצה לקצה, ובכל מפנה כזה פנה מיעוט בקרבם להתאים את היהדות למציאות החדשה ולהמציא חג חדש . כך היה כאשר חיו היהודים בלב האימפריה הפרסית העצומה, כשהסתגלו לחיים באימפריות ההלניסטיות, כשרומא החריבה את בית המקדש, וכשצבאות האסלאם כבשו את האימפריה הסאסאנית ואת האימפריה הביזנטית, וכך קרה בדיוק גם עתה . מתיישבים מעטים, צעירים אידיאליסטים שהגיעו ברובם ממזרח אירופה, חנכו חג חדש וקראו לו ״חג הביכורים״ . הוא החג שעתיד להיות חג השבועות הישראלי . אך שלא כמו באירועים קדומים שאת פרטיהם עלינו לחלץ בקושי רב מטקסטים קאנונים ומרמזים ארכאולוגיים, האירועים הללו התרחשו אך לאחרונה, והם מתועדים היטב בשלל מקורות . הפעם ידוע לנו בדיוק מה קרה . שלושים שנים לפני החגיגה בעמק הופיע נביא בישראל . שמו היה תאודור הרצל . כעיתונאי סיקר הרצל את התגברות הלאומנות באירופה וראה כיצד היא מובילה להתגברות האנטישמיות ברחבי היבשת ...  אל הספר
עם עובד