פרק תשיעי: שמחת תורה וניצחון התלמוד

262 ההיסטורי ה הס ודית של היהדות וזועק הוא דוד מלך ישראל, ואשר התחננת לפניו להשקות ערוגותיו עד יהיה צמח ארז אדיר — הוא אשר תחדש ותכרות ברית מהיום הזה והלאה לשמור ההריון, עם כל קרוביהם״ . לשמע מילים אלו נמלך המלך בדעתו . וכך ניצל שורש אחד וצומח לעץ ארז אדיר : נכדו של החכם, הנצר האחרון לבית דוד, גדל ולומד בחצר הארמון מיום היוולדו . שמו בוסתנאי, "על שם הגן הנקרא בסתן הנראה למלך פרס בחלום" . בחלוף השנים גדל בוסתנאי ונעשה ל״איש ישר וחכם בתורה״ . בפגישתו הראשונה עם המלך נח זבוב על פניו של הצעיר ועוקץ אותו . הנער מקבל את הדבר ללא ניע ולא מבריח אותו, "ויטף דמו לפני המלך״ . שואל המלך ״למה לא הברחתו מעל פניך ? ״ ובוסתנאי עונה ״מוסר זה ירשנו מאבותינו כי מעת הורדנו מכתר מלכותנו וחויבנו לעמוד בהיכלי מלך, לא לדבר ולא לצחוק ולא להרים יד בפניהם״ . ומאז ״יש בכל חותם של ראשי גליות זבוב חתום בחותמיהם״ . בשמחתו כי רבה ציווה המלך ״להרכיבו במרכבת המשנה ולתת לו מתנות [ . . . ] כי ׳ככה יעשה לאיש ראש גליות ישראל׳, כי ידע את שכלו וחכמתו [ … ] ויצווה למנות מתחת ידו שופטים ולהתעסק הוא בכל צרכי המלכות ולנהג את חכמ...  אל הספר
עם עובד