] 228 [ בד רך אל הנ שיות הִנֵּה הַנֵּרוֹת וָיַיִן . וְהִנֵּה הַפַּת לְבָרֵךְ . וְהִבַּטְתְּ כֹּה וָכֹה וְאִישׁ אַָיִן, וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי אוֹרְחֵךְ . תָּבוֹא הַשִֹּמְחָה אֶל שֻׁלְחַן עֲנִיִּים, בְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁמוֹעֵד . מִשְּׁנַיִם-נֵרוֹת אוֹר עַל-פְּנֵי עֲנִיִּים, וּלְבָבָם עִם הָאוֹר מוֹעֵד . אֶל מוּלִי מֻנָּחוֹת יָדַיִךְ, לְבָנוֹת וְאֵין צָמִיד . הַסִּנָּר הַלָּבָן לִבְגָדַיִךְ, וּבְגָדַי לְבָנִים תָּמִיד . תִּשְׁרֶה הַשִֹּמְחָה עַל שֻׁלְחַן עֲנִיִּים, וְעַל חֵן מַפָּתָם וּמְאוֹרָם . בִּתִּי, שְׁמוֹת-חִבָּה לָךְ, סְפוּרִים וּמְנוּיִים, וְאֵין הַדִּבֵּר לְאָמְרָם . פִּתֵּנוּאֵינָהּנִבְצַעַת וּגְבִיעֵנוּאֵינוֹנִשְׁתֶּה . רַק דּוֹפְקָה לִבָּתֵךְ הַנִּפְצַעַת, הַדְּמוּעָה מִשִֹּמְחַת הַמִּשְׁתֶּה . כִּי עַזָּה הַשִֹּמְחָה בְּמִשְׁתֵּה עֲנִיִּים, בְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁמוֹעֵד . בְּלִי נִיעַוּצְלִיל זוֹהֲרִים הַגְּבִיעִים, וְזִיו הַנֵּרוֹת מוֹעֵד . אָז כָּלִים הַנֵּרוֹת . רַק הַיַּיִן שׁוֹקֵט כַּאֲשֶׁר נִמְזַג . וְהִבַּטְתְּ כֹּה וָכֹה, וְאִישׁ אַיִן, וּבָכִית : מַה גָּדוֹל הֶחָג . ] 22...
אל הספר