242 סיכום ואחרית דבר הספר נותן מענה לכמה שאלות וסוגיות מרכזיות : הסוגיה הדמוגרפית-חברתית — האוכלוסייה הערבית בעיר מנתה בין כמה מאות נפשות במאה השמונה עשרה לכ- 5,000 ב- 1948 . לעיתים היא הייתה הרוב הדמוגרפי בעיר, בעיקר במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, ולעיתים מיעוט, בשל הגידול במספר היהודים בסוף המאה התשע עשרה, ולפעמים היה מספר הערבים שווה למספר היהודים, כמו בסוף ימי המנדט . האוכלוסייה הערבית לא הייתה אפוא מיעוט שולי וחסר השפעה . זה היה ציבור ותיק שרובו ככולו מתגורר בעיר זה דורות . חלקים אחרים ממנו באו מהכפרים ומהאזורים הסמוכים לעיר, השתקעו בה והיו לחלק מהמארג החברתי שלה . העידו על כך שמות המשפחה סח'ניני, טורעאני, לובאני, שג'ראווי, חטיני ועוד . מבחינת החלוקה המעמדית לא היו ערביי טבריה שונים בהרבה מערביי שאר הערים בפנים הארץ . רוב הזמן היו בהם שני מעמדות, עליון ונמוך, ורק לקראת סוף המנדט החלה לצמוח ולהתבסס בורגנות בינונית וזעירה . המחקר מראה שבטבריה הייתה משפחת נכבדים טיפוסית אחת בלבד, משפחת טברי, שהובילה את ערביי טבריה למעלה ממאתיים שנה . את מנהיגותה ואת עוצמתה היא שאבה משליטתה במשרות ...
אל הספר