234 פרק אחד עשר אלה תוכננו לבוא מתקציב הפיתוח הממשלתי לשנים 2 / 1951 . 98 בישיבתה המסכמת ב- 18 בפברואר 1951 בעניין המסקנות וההמלצות שיוגשו לממשלה הגישה הוועדה את המלצותיה : 'הוועדה ממליצה שעם הפקעת השטח הנ"ל תשא הממשלה בתשלום פיצויים תמורת הקרקע המופקעת, וכן תשא בתשלום פיצויים לנפגעים הנ"ל עבור המבנים שנהרסו או יהיה צורך להרסם, בהתאם לתוכנית . הוועדה מניחה שלצורך ההפקעה, הפיצויים והפתוח היסודי הראשון יידרש סכום של 300,000 – 400,000 ל"י' . 99 כשראה ועד הנפגעים את המלצת הוועדה הבין שהטיפול בעניין מתעכב, ובשל מצבם הקשה של המפונים החליט בכל זאת לבחון את תשלום הפיצויים . במרס 1951 הגישו נציגיו את תביעותיהם, וגם האפוטרופוס על נכסי נפקדים מסר לוועדה רשימת תביעות בעניין בתים וקרקעות של נפקדים ערבים . 100 הגשת התביעות לא שינתה מהותית את המצב ולא הביאה לסיום הפרשה . תשלום הפיצויים המשיך להתעכב ועימו הפתרון לבעיה . ראש העירייה צחר, שהיה מהתומכים הנלהבים ביותר בהרס העיר העתיקה, החל גם הוא לבקר את הסחבת . ב- 1 בינואר 1954 פנה לשר האוצר ותבע ממנו לקיים את הבטחותיו ולהורות לרשות הפיתוח לסיים את הפרשה...
אל הספר