164 פרק תשיעי השנייה הטילו צל כבד והעכירו את האווירה בארץ . בעודן מצפות לתוצאות המלחמה חידשו שתי האוכלוסיות — הערבים והיהודים — את שיתוף הפעולה ביניהן בתחומים רבים . למשל המתנדבים לצבא הבריטי לחמו בחלקם ביחידות מעורבות ערביות-יהודיות . כמו כן התחזקו הקשרים בתחומי החקלאות והמסחר ולא פעם, במיוחד בערים המעורבות, חל שיפור ביחסים החברתיים . חוקרי ההיסטוריה המודרנית של טבריה ומנהיגי העיר, יהודים וערבים כאחד, תמימי דעים בעניין החיים המשותפים והשכנות הטובה ששררה בין ערבים ליהודים בעיר בימי המנדט . בהשוואה לערים מעורבות אחרות היו היחסים ביניהם מהטובים בארץ . יש עדויות רבות לכך מכל המחנות והזרמים, מהשמאל ומהימין . נראה שליחסים הללו היה עומק היסטורי, והם התבססו על המסורת ארוכת הימים שלפיה הפציר שיח' ט'אהר אלעמר בסביבות 1738 ברב חיים אבו אלעאפיה לעבור לטבריה עם משפחתו, עם תלמידיו ועם חסידיו ולחדש את ההתיישבות היהודית בעיר . היחסים הטובים בין בני העדות השונות שאפיינו את העיר במאה השמונה עשרה המשיכו להתקיים במאה התשע עשרה ונמשכו גם במאה העשרים . דור אחר דור הצליחו בני העיר להתגבר על הקשיים ועל המשבר...
אל הספר