140 פרק שביעי יותר . 41 השיטפון הרס עשרות בתים וחנויות וגרם נזקים גדולים לבתים נוספים, לתשתיות ולרחובות, למערכת המים, לשווקים ולנמל . 42 חבר הוועד הלאומי אברהם אלמליח, שביקר בטבריה ביום השיטפון, סיפר שהיה עד למחזות 'מזעזעי לב', וכי תיאור האירוע בעיתונות לא היה מדויק . גן העיר היפה נחרב כמעט לגמרי ו'כל החלק העתיק של העיר נשמד כולו ברגעים מספר' . להערכת אלמליח נהרסו כמאתיים בתים ועוד כ- 400 בתים וחנויות ניזוקו קשה . העיר הושבתה לחלוטין . הדרכים בין טבריה לצפת ולנצרת נחסמו וקווי הטלפון נותקו . הגשם ששב וירד למוחרת הקשה את עבודות הפינוי והסיוע . 43 האסון הכה בהלם את התושבים וגם את השלטונות . כשנודעו ממדי ההרס פרסם הנציב העליון ארתור ווקופ הודעה ראשונה מטעמו ובה נאמר : 'סופת גשמים קשה פקדה את טבריה וסביבתה ביום שני בין השעות 00 : 11 – 00 : 13 אחר הצוהריים, וגרמה לנזקים קשים . כוחות צבא יצאו ממטולה, כוחות משטרה נשלחו מנצרת להגשת סיוע וחילוץ, לפי מידע ראשוני מספר ההרוגים מגיע ל- 19 ומספר הפצועים שפונו לטיפול 15 , נוסף על מספר 41 מושל מחוז הצפון באותה עת, אדוארד קית-ראוץ', ציין בזיכרונותיו כי ...
אל הספר