110 פרק שישי אך רק בית מלון אחד, של משפחת מרעשלי . רוב בתי המלון בעיר היו של יהודים, 31 וכך גם הבנקים, בתי החרושת, המאפיות והמכבסות . גם מספר בתי העסק של נוצרים גדל והיה כמחצית מאלה שבבעלות ערבית . הם כללו שני בתי מלון, אחד מהם בבעלות אליאס אבו דיאב, המקורב לבישוף הקתולי ג'ורג' חכים . ב- 1944 נערכה לכבוד הבישוף סעודה חגיגית בבית המלון בנוכחות בני משפחתו ונכבדי העיר . 32 אם כן, בניגוד לתמונה העולה מהטבלאות לעיל נוצרים שלטו בנכסים כלכליים רווחיים וגדולים יותר . לצד בתי המלון הגדולים השכירו כמה משפחות נוצריות ומוסלמיות חדרים או הפעילו אכסניות קטנות, למשל משפחת איסמאעיל ח'רמא . ואין לשכוח את בית המלון החשוב והגדול שבבעלות נוצרים מאירופה, הוא מלון טבריה, שהקים גרוסמן ב- 1894 . סבסטיאן הופ, צאצא של המייסדים, מציין כי בית המלון היה אחד מהחשובים, אם לא החשוב ביותר בעיר מבחינת רמת השירותים שהציע . התארחו בו פקידים בריטים, אנשי צבא, אנשי שלטון ועוד . לפי הופ החלה עונת התיירות בכל שנה בחג המולד, כשאלפי תיירים פקדו את הארץ . הם ביקרו תחילה במקומות הקדושים בירושלים ובבית לחם ובהמשך עלו לגליל, לאתרי...
אל הספר