104 פרק שישי הסוחרים היהודים חששו שרכושם ייפגע עם הקמת מרכז מסחרי חדש . 8 בהשוואה למספר החנויות שמסרו בהג'ת ותמימי, אשר הוערך בכמאה, היה גידול ניכר של כ- 133 חנויות בשני העשורים הראשונים של שלטון המנדט, אולם מרביתן היו קטנות . רוב סוחרי טבריה היו אם כך יהודים . בין הסוחרים הערבים היו בני משפחות ח'רטביל, עאקל, צבאע' וצאיע' . המסחר האזורי עסק בעיקר בדגנים ובדגים, שהרי נפת טבריה ובמיוחד רמת יבנאל — מרג' ימה — כולל הכפר לוביה, היו אזורי גידול חשובים של חיטה בגליל . עשרות אלפי דונמים נזרעו מדי שנה והיבול, שאת חלקו קנו סוחרי טבריה, נשלח לחיפה או לעכו . בימי העות'מאנים הובלה התוצרת בשיירות גמלים דרך עמק יזרעאל ומשם לחיפה, ועם הקמת הרכבת החיג'אזית הוחל בהעברת היבול באמצעותה . בעשור הראשון למנדט התנהלה הפעילות הכלכלית ברובה ביוזמת העירייה ופרנסי העיר . נראה שהמסחר בטבריה באותו עשור סבל מקשיים ושהתאוששות העיר מתוצאותיה הקשות של מלחמת העולם הראשונה הייתה איטית . הפרוטוקולים של ישיבות העירייה מ- 1923 מלמדים על היוזמות ועל הצעדים שהיא נקטה לקידום הכלכלה . באוקטובר 1923 למשל היא יזמה את חיבור העיר ל...
אל הספר