טבריה העות'מאנית במאות השמונה עשרה והתשע עשרה 35 השפה, החשדנות ההדדית וגם הראייה האוריינטליסטית, נוסף על מטעני העבר ממלחמת הצלבנים ומתקופת האיובים והממלוכים, מנעו מחלק מהם להציג תמונה אובייקטיבית . אף על פי כן המידע שמסרו אותם נוסעים, וגם זה של החוקרים האירופים, חיוני להכרת התקופה . במיוחד חיונית ההשוואה בינו לבין המקורות העות'מאניים כמו הסאלנאמה ועוד . בורקהרדט, שביקר כאמור בטבריה ב- 1812 , כתב שהמוסלמים הם כ- 75 אחוזים מתושביה . לדבריו הם חיו בשותפות ובסובלנות הדדית עם שכניהם הנוצרים והיהודים . 39 גם באקינגהם ( 1816 ) ושולץ ( 1821 ) התייחסו לערביי העיר . הראשון כתב שהם מהווים מחצית התושבים והשני הסתפק בציון העובדה שחיים בעיר ערבים נוצרים קתולים, ושאר התושבים הם מוסלמים ויהודים . בשנות השלושים גדל שיעור המוסלמים בטבריה, ולדברי הנוסע ג'ורג' רובינסון ב- 1830 הם היו כשני שלישים מכלל התושבים, וכל השאר יהודים . 40 בימי השלטון המצרי, בשנים 1831 – 1840 , נפגעו ערביי טבריה פעמיים : במרד של 1834 נגד המדיניות המצרית החדשה, וברעש של 1837 , שפגע קשות בעיר ובכל תושביה . בנייתה מחדש של העיר הייתה א...
אל הספר