המבנה החברתי והדמוגרפי של העיר

טבריה העות'מאנית במאות השמונה עשרה והתשע עשרה 35 השפה, החשדנות ההדדית וגם הראייה האוריינטליסטית, נוסף על מטעני העבר ממלחמת הצלבנים ומתקופת האיובים והממלוכים, מנעו מחלק מהם להציג תמונה אובייקטיבית . אף על פי כן המידע שמסרו אותם נוסעים, וגם זה של החוקרים האירופים, חיוני להכרת התקופה . במיוחד חיונית ההשוואה בינו לבין המקורות העות'מאניים כמו הסאלנאמה ועוד . בורקהרדט, שביקר כאמור בטבריה ב- 1812 , כתב שהמוסלמים הם כ- 75 אחוזים מתושביה . לדבריו הם חיו בשותפות ובסובלנות הדדית עם שכניהם הנוצרים והיהודים . 39 גם באקינגהם ( 1816 ) ושולץ ( 1821 ) התייחסו לערביי העיר . הראשון כתב שהם מהווים מחצית התושבים והשני הסתפק בציון העובדה שחיים בעיר ערבים נוצרים קתולים, ושאר התושבים הם מוסלמים ויהודים . בשנות השלושים גדל שיעור המוסלמים בטבריה, ולדברי הנוסע ג'ורג' רובינסון ב- 1830 הם היו כשני שלישים מכלל התושבים, וכל השאר יהודים . 40 בימי השלטון המצרי, בשנים 1831 – 1840 , נפגעו ערביי טבריה פעמיים : במרד של 1834 נגד המדיניות המצרית החדשה, וברעש של 1837 , שפגע קשות בעיר ובכל תושביה . בנייתה מחדש של העיר הייתה א...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי