מבוא

10 מבוא אנטיפס בשנת 20 לסה"נ והיא נקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס . העיר וסביבתה מילאו תפקיד חשוב ומרכזי בתולדות הארץ . ביהדות היא זכתה למקום מכובד והיא נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש . קבורים בה רבנים וחכמים שתרומתם לעם ולמורשת היהודית רבה במיוחד ובהם הרמב"ם, רבי מאיר בעל הנס ורבי עקיבא . תקופה ארוכה הייתה העיר מרכז יהודי רוחני חשוב, והיה בה ריכוז גדול של אוכלוסייה יהודית . בעבור הדת הנוצרית טבריה, ובמיוחד החופים הצפוניים של הכנרת, נחשבים למקומות מרכזיים ומקודשים . שם פעלו נוסף על ישוע אחדים מהאבות המייסדים של הנצרות . באזור התרחשו רבים מהניסים של ישוע ואחדים מגדולי המבשרים של הדת החדשה כגון פטרוס, אנדראס ופיליפוס יצאו מהאזור . עם תחילת השלטון הערבי בארץ בשנת 636 לסה"נ נבחרה העיר לבירת מחוז טבריה ( ג'ונד אלארדן ) , יחידה מנהלית שהקימו הערבים ודמתה ליחידה המנהלית 'פלשתינה השנייה' ( Palaestina Secunda ) בימי הרומאים והביזנטים, שבירתה בית שאן . הדבר חיזק את מעמדה של טבריה מכל הבחינות והשווה אותה לערים מרכזיות אחרות בארץ . בשנת 1099 , במסע הצלב הראשון, כבש הנסיך הצלבני טַנְקְרֶד את טבריה ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי