כא. משירי אהודה יה

פקוי ום 189 מֶלֶךְ שָׂם עֲרָפֶל לוֹ חֲתֻולָּה, הֵן כָּל פֶּה בְּזֹאת קוֹל יַעֲבִיר, כִּי אָמְנָם בְּקֶרֶב עַם סְגֻולָּה, שָׁם יָשַׁב וְשָׁכַן תּוֹךְ דְּבִיר . עְתִּי קָצְרָה, אוֹתִי מְנִיאָה, אָזְנִי מִבְּלִי תָּבִין לְקוֹל, דַּ דַּעַת נִשְׂגְּבָה, לִמְאֹד פְּלִיאָה מִמֶּנִי, וְלֹא אוּכַל סְבֹול, 10 וּלְמֵי מֶחֱקָר נַפְשִׁי צְמֵאָה, לֹא אַכִּיר דְּבַר יוֹם מִתְּמוֹל, אַף כִּי אֵין בְּפִי וּלְשׁוֹנִי מִלָּה רַק פָּנָיו אֲקַדֵּמָה בְּשִׁיר, וּכְבוֹדוֹ אֲחַוֶּה תּוֹךְ קְהִלָּה, אֵל מוֹרִישׁ וּבֶין-דַּל מַעֲשִׁיר . וֹסִיף עוֹד בְּיָד שֵׁנִית מְכוּרָה לִקְנוֹת אֵל, וְלִפְדּוֹת בֵּן בְּכוֹר, י גַּם לִקְרֹוא פְּקַח-קוֹחַ מְהֵרָה לַאְסִירִים וְלִשְׁבוּיִים דְּרוֹר, 15 וּלְעֶבֶד אֲשֶׁר יִפְצַח בְּשִׁירָה יוֹצִיא מֵחֲשֵׁכָה חִישׁ לְאוֹר, בִּכְבוֹדוֹ יְשַׁו לוֹ יָהּ מְסִלָּה, וּבְטוּבוֹ יְכַתַּר לוֹ זְעֵיר, עַד יִרְאֶה בְּעֵינָיו יוֹם גְּאֻולָּה, גַּם יֶחְזֶה בְּנוֹת מִקְדָּשׁ וְעִיר . גְאֹול עַמְּךָ עוּרָה כְּגִבּוֹר, וַחְגוֹר הוֹדְךָ וַהְדָרְךָ, לִ וַעְטֵה כַּמְּעִיל קִנְאָה לְבַעְבוּר נוֹרָאוֹ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי