סםקםעום ת קס פותחי הסקון תקיפ ם םנחיס 139 גיווני משמעות ועימות בין הצמדים . השפעת 'כתר מלכות' ניכרת כאן היטב הן בעימות בין 'עין' ל'אין"'והן בגיווני המשמעות במופעים השונים . נוסיף דוגמה מני רבות מכתר מלכות : 'אתה נמצא – ולא ישיגך שמע אזן ולא ראות עין / ולא ישלט בך איך ולמה ואין' . השורש 'חוש' בא במקרא ובמשנה רק כפועל בבניין קל . חכמי ההגות בימי הביניים נזקקו לשם עצם שיבטא את יכולת ההרגשה, ובעקבות הערבית נתקבל השם 'חוש לציין את ההרגשות 284 בצירוף באמצעות שמיעה, ראייה וכדומה, ובהדגשה הצירוף 'ראה בחוש' . מעין זה מבטא מנדיל את חוסר יכולת האדם להבין את מהות האל . פתיחת האופן דלהלן מרכזת בשני טורים כמעט את כל תופעות הלשון שהצבענו עליהם לעיל, ונדגים בעזרתו את השימוש בשם העצם 'חוש' כמתייחסת לחמשת חושי ההרגשה . וֹצִיא לְאוֹר תַּעְלוּמָה, / מַמְצִיא לְיֵשׁ מֵאַיִן, מ אָמְנָם, בְּעַצְמוֹ נֶעְלָם / מֵחוּש רְאוֹת הָעַיִן . 285 את עקבותיו נמצא מקור בעל השפעה הוא הפיוט הידוע 'יגדל אלהים חי' . בפיוט 'מלך מרומם ונעלם' הבא למנות את יג העיקרים על פי הרמב"ם : 'נִמְצָא וּמַעְשָׂיו מְעִידִים עָלָיו בְּכָל עֵ...
אל הספר