130 פפש פתיעי את הצורך הדחוף בגאולה ומדגיש אותו . עם זה הצלעית כולה מקראית והיא כוללת רמיזה 'טרם ואנכי', המחברת אותנו אל הפסוק 'אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּעַל שִׁכְמָהּ' ( בראשית כד, מה ) , ויש ברמיזה זו כדי לקשור את בקשת הגאולה שאינה נענית לבקשת עבד אברהם על עין המים שנענתה 'עוד טרם כלה לדבר' . דמות העבד ברקע הנסתר מעלה תמונה מקראית אחרת : '" יִ קְרָא דְּרוֹר עֶבֶד נִמְכַּר בְּיַד אָדוֹן / קָשֶׁה וְהִנּוֹ אֶל קֶלֶס וּבִזָּיוֹן' . הבית פותח באזכור פרשת שחרור העבדים 'וקראתם דרור . . . ' מויקרא כה, י, וההמשך 'עבד נמכר' הוא על פי תהלים קה, יז : 'לעבד נמכר יוסף', ונמשך על פי ישעיה יט, ד, כנאמר בביאור . אף ההמשך כמו כלל השיר הוא מאוצר לשון המקרא . מלבד רמזי הפסוקים ולשונות המקרא מאמץ המשורר לא מעט צורות מקראיות מובהקות . כך למשל בשיר 'מהלל צור אחוה' בולטת צורת העתיד המוארכת לנסתרים : 'יכילון', 'ירוצון', 'יגרפון', 'יעלון', 'ישבעון', 'ישברון' – שתי הצורות האחרונות משולבות בשיבוצים מתוך תהלים קד, ודוק : רק הצורה שלפני האחרונה היא במקור ( קד, כח ) ...
אל הספר