ה. תחביר ודרכי ניסוח

116 פפש ק סיקי 249 מנדיל הלך בעקבות שירת ספרד בענייני משקל ותבניתלענייני צורה . 250 ונאלץ אף הוא להגמיש את לשונו פה ושם על פי עקרונות 'דוחק השיר' . להלן דוגמה מהשיר 'מרומם בעוז חביון' : חֲזָקִים – וּמֵהָבִין סְתוּמִים, וּמִמְּצוֹא / עֲלוּמִים, וּמִסַּפֵּר – עֲצוּמִים וּמִפְּעוֹל פְּלָאִים – וּמֵהַשִּׂיג - גְּבוֹהִים, וּמֵרְאוֹת – / רְחוֹקִים, וּמֵהַבִּיט – עֲמֻוקִּים וּמִשְּׁאוֹל . לפנינו מחזורת במבנה ייחודי, המתארת את פעליו ונפלאותיו של האל בתבנית של משפטים שבהם הנושא אינו נזכר במפורש ויש ללמוד אותו מן הנאמר קודם בשיר : הבית השישי פותח במילה 'חזקים', שהיא נשוא לנושא הנרמז קודם, 'פלאיו', ובעקבותיה שלושה משפטי תיאור בחריזת ביניים : 'סתומים', 'עלומים', 'עצומים' . הבית שאחריו בנוי באותה מתכונת . החריגה התחבירית היא באיבר האחרון בשני הבתים, כלומר המשפטים 'ומספר עצומים ומפעול' 'ומהביט עמוקים ומשאול', שבהם פיצל המשורר בין שני שמות פעולה, שהם נושא במשפט כולל, והעמיד אחד לפני הנשוא ( 'עצומים', 'עמוקים' ) ואחד לאחריו בצורה שתתאים למשקל השיר ולחריזתו . תבנית תחבירית זו שכרה בצידה, שכן החלק האחרו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי