ה. תשתיות שיבוצים ורמיזות

114 פפש ק סיקי ורמיזות המחברות את הפיוט לתהלים יט, שבו מספר הטבע את תהילת האל . כן צוין במחקר מקומו החשוב של השיבוץ המטפורי ותרומתו הכפולה הן 248 באחד משירי החתונה בזיקה למקור המקראי והן לציוריות הנבנית בשיר . מבקש מנדיל להביע אהבתו והערכתו לחתן, והוא עושה זאת בעזרת תשתית המחברת את שיר החתנים אל מזמורי תהלים לסוגיהם : מַהְלָל אֶפְצְחָה כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת וּתְהִלָּה לְשׁוֹנִי סִפְּרָה . לְדָוִד לְהַזְכִּיר שִׁיר יְדִידוֹת מִזְמוֹר עַל נְגִינָה אֶזְכְּרָה הרי לנו חיבור לכותרות המזמורים : 'תהלה', 'לדוד', 'להזכיר', 'שיר ידידות', ּ 'מזמור', 'על נגינה', היוצרות תחושה שהדובר מבקש לשבח את החתן בכל שבח אפשרי ולשלוח את תפילות המזמורים כברכה שתלווה אותו לאורך ימים . עוד זאת, טור זה חוזר ומסיים את השיר בבחינת 'סיים במה שפתח', והפעם כותרי המזמורים מציינים את שירת הגאולים בבוא הגאולה השלמה . מן השיבוצים המשמעותיים המעמידים עומק לשיר הם לשונות מקרא המכוונים למדרש הנדרש על פיהם . למשל, בשיר ההודיה 'אבא בגבורות אלי' מסתיימת אחת המחרוזות האחרונות בטור הסתום 'יוֹגֵב בַּנֶּגֶב גַּנִּים / וּבְמַדְמַנָּה ס...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי